"חווית עובד"? לא בדיוק מה שחשבתם!

מה מסתתר מאחורי צמד המילים "חווית עובד"

האם אתם כמנהלים מרגישים שאתם "מספקים את הסחורה"? הרי המטרה היא, בסופו של דבר,  ש"חיי ארגון-עובד" יהיו קצת יותר ארוכים משנה קלנדרית. האם כל החוויות שאתם מספקים לעובדים שלכם, משיגים את המטרה שלשמה התכנסנו? התשובה היא, כנראה שלא. תקנו אותי במשוב חוזר, אם אני טועה ואצלכם בארגון יש הגירה חיובית. עכשיו תענו בכנות. האם אתם מוכנים לתת הזדמנות לשינוי תפיסה?

העולם מתקדם היום מהר. מהר מידי. מי שלא רץ קדימה, נשאר מאחור. רק שהבעיה היא, שלא תמיד ברור אם בכלל הריצה היא בכיוון הנכון.  אני מדברת על המרדף אחרי החוויה. אם אתם מנהלי משאבי אנוש / רווחה /הדרכה, אתם בטח עסוקים במרדף בלתי פוסק אחרי החוויה הבאה שתספקו לעובדים שלכם. 

למה? כי אמרו לכם, שאם תוציאו אותם ליום גיבוש, או תתגמלו צוות מצטיין בנסיעה לחו"ל, זה מה שיעלה את הסיכוי שלהם להשאר עוד שנה במקום העבודה הנוכחי…

זה מה שאתם קוראים בשפה המקצועית: "שימור עובדים". 

אני לא אומרת שהמאמץ שלכם מיותר. אני אומרת שצריך לבדוק מסלולי ריצה נוספים, שאולי יעשו את ההבדל בין הארגון שלכם לארגון אחר שמציע…ובכן, עוד מאותו דבר. תשאלו את עצמכם. מה באמת באמת חשוב לכם במקום עבודה? ואחרי שאתם שואלים את עצמכם, תשאלו את העובדים שלכם. בטוח שבהתחלה, יעלו ענייני השכר והתנאים הנילווים. אבל בהמשך תגלו, שהמרכיבים החשובים באמת לעניין שביעות רצון ושימור עובדים, הם אינטרינזים. סיפוק, משמעות, יחס אישי, תקשורת מכבדת, אמון וכיו"ב.

נכון, דור ה- Y מחפש סיפוק מיידי. בקריירה, במערכות יחסים ובכלל בחיים. אין לו סבלנות לתהליכים מורכבים שלוקחים זמן אבל שווים את המאמץ וההשקעה.  Simon Sinek דיבר על זה בראיון מרתק על דור המילניום. אבל מה שהוא עוד אומר, שהארגונים חייבים לקחת על עצמם את חינוך הדור הזה. אם נספק חוויות מיידיות, הם / אנחנו נרצה עוד ועוד ועוד. לעולם לא נהיה מסופקים, מאושרים ושמחים. זה רעב שלא נגמר.

מה כן? אם יהיה מי שיקשיב להם, יתמוך בהם, ישאל אותם מה הם צריכים, ההנעה שלהם תהיה הרבה יותר חזקה מאשר אחרי סופ"ש עם הצוות בסמינר שתיקה במדבר. ידוע הרי שהארגונים המצליחים ביותר, הם אלה ששמים את העובדים שלהם בראש סדרי העדיפויות. רק אחריהם, מגיעה "שורת הרווח".

כי ארגונים כאלה מבינים דבר אחד מרכזי.

> אם לא נגייס ונשמר עובדים מוכשרים, טאלנטים, לא יצטבר ידע >> אם לא יצטבר ידע, לא יהיה להם יתרון יחסי > > אם לא יהיה להם יתרון יחסי, לא יהיה רווח >> אם לא יהיה  רווח, לא נוכל לגייס עבדים מוכשרים >> אם לא יהיו עובדים מןוכשרים, משמעותיים, שעבורם זה לא רק מקום עבודה, אין ארגון >וחוזר חלילה <

ואת.ה, היית רוצה לעבוד בארגון כזה? ומה את.ה מוכנ.ה לעשות כדי שזה יקרה? שתפ.י אותי

שלך,
טובה דוד